חידושי תורה לחג הפסח תשע”ג

חידושי תורה לחג הפסח תשע”ג

Thursday, March 28th, '13

יום א’ דפסח

תשע”ג

 For a dowloadable .pdf ckick here PESACH5773.1

להבין הענין שזכו ישראל ליציאת מצרים מטעם שלא שינו את שמם ולשונם וכו’ כדאיתא במדרש (ויק”ר ל”ב ה’), דלמה זכו דוקא בשביל כך.

ונראה ע”פ מה שראינו ברשעי ישראל בכל דור ודור שחשבו לטכס עצה להקל שנאת האומות על ישראל החשבם שמה ששונאים האומות את ישראל נוא מפני התרחקותם מהם במלבושיהם והילוכיהם והנהגותיהם, וע”י התקרבות והתבוללות יתמעט שנאת האומות לישראל. אבל לא הועיל עצתם, ואדרבה, כל מה שהתקרבו אצל האומות נתרבה שנאת האומות לישראל. וכמו שמצינובזמן המשכילילם הארורים, שכל כמה שחשבו לשנות צורת הישראל בעיני העכו”ם, הן ע”י לימוד חכמות חיצוינות הן ע”י התדמות מנהגי ישראל למנהגי העכו”ם ר”ל, עדיין שנאת האומות הי’ עומד וקיים במקומו. וכן אח”כ אצל הציונים הארורים שחשבו שאם אך נהיה עם כמו כל העמים, יתמעט שנאתם עלינו – והכל ללא הועיל, ואדרבה, ה’ ישמרינו.

וטעם לזה משום שאין שנאת האומות לישראל נובע מהתרחקונו מהם אלא כי הא דאיתא בגמ’ שבת (דף פ”ט ע”א) מאי הר סיני הר שירדה שנאה לעכו”ם עליו, ופירש”י שנאה לאומות העולם – שלא קבלו בו תורה. הרי ששנאת האומות לישראל מצד מה שקבלנו את התורה והאי תורה אשר מחמתה שונאים אותנו, וכ’ הרמב”ם (?????) שהוא מטעם קנאת האומות שהי’ בידם לקבל את התורה ולא קבלוה, והם שונאים אותנו בקנאתם עלינו שאנו קבלנו את התורה ולא הם.

ולפי דבריו של הרמב”ם י”ל הא דאיתא בפסחים (דף מ”ט ע”ב) גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם יותר משנאה ששונאין עובדי כוכבים את ישראל, וי”ל משום שהטעם ששונאין עכו”ם את ישראל משום קבלת התורה שאנו קבלנו והם הי’ בידם לקבל ולא קבלו, א”כ כ”ש שעמי הרארץ שונאין את הת”ח כי העכו”ם הי’ רק פעם אחת הי’ בידם לקבל את התורה ולא קבלו, ומשום כך הם שונאים מקבליה, אבל עם הארץ בכל יום ויום בידו לקבל התורה ואינו מקבל, וגדול שנאתו א”כ לתלמידי חכמים שמקבלים התורה ולומדים אותה בכל יום. (ומה דאיתא שם בגמרא ונשותיהן יותר מהן, כבר פירשתי דנשי עמי הארץ חושבות שבעליהן המה תלמידי חכמים, ושנאתם לאחרים הוא שנאת הת”ח לאחרים, אבל הע”ה יודע היטב שהוא ע”ה וא”כ יודע ששנאתו חנם היא, ודו”ק).

נחזור לדברי הגמ’ בשבת, הרי דשנאת האומות לישראל בא מצד קבלת התורה, אבל לפי”ז, דהלא כל זה רק אחר קבלת התורה, אבל קודם קבלת התורה, לא הי’ סברא לומר דמצד קבלת התורה הם מקנאין אותנו. וממילא קודם קבלת התורה הרי באמת אם הי’ שונא העכו”ם את ישראל הי’ רק מצד התרחקות הלבבות והילוך חייהם, ולכן קודם מתן תורה הי’ מקום לומר דבאמת התקרבות ישראל להאומות ימעט שנאתם.

ולפי דברינו הנאמרים י”ל שזה הי’ נסיון ישראל במצרים – וזכותם – במה שלא שינו את שמם ולשונם ומלבושיהם וכו’, שהרי אילו הי’ משנים את שמותם ולבושם וכו’ הי’ מתמעם עי”ז שנאת המצרים לישראל, שהרי מה שפחדו פן ירבה הם על שונאינו באמת הי’ פחד שוא דלמה יחשבו המצרים כך, ובפרט אחר שיוסף הצדיק הי’ מציל את כל ארץ מצרים מרעב, בודאי ששנאתם הי’ רק משום שראו שישראל שונים בכל הילוך חייהם, ומכיון שהי’ קודם קבלת התורה הי’ כלל ישראל יכול לבטל שנאת מצרים – וממילא גם את שעיבודם – אם אמנם היו מתקרבים עליהם ע”י התמדמות והתקרבות במהלך חייהם. וכל עבודתם הקשה הי’ שוב בטל ומבוטל כעפרא דארעא.

אבל אעפ”כ לא רצו להתקרב אל המצרים. כי ידעו היטב מהו ישראל ומהו מצרי, ונח להם להיות יהודים משעובדים מלהיות מקורב למצריים עובדי ע”ז רוצחים, ולא רצו בחירות כזה כלל, כי מחיר החירות כזה אינו שוה להם כלום. הי’ נוח להם לברך שלא עשני גוי אף אם לא הי’ יכול לברף שלא עשני עבד. וזה הי’ הזכות של לא שינו את שמם לא שינו את לשונם – אף שהיו יכולים להיות בני חורין אעפ”כ לא שינו את שמם והי’ עדיף להם להיות משעובדים מלהיות מתדמים להמצריים.

ומשום כך, הוציא אותם הקב”ה ממצרים מדה כנגד מדה – הם רצו להיות יהודים ולא גוים אף אם יהיו עבדים בעבודת פרך וחיים מרורים, והקב”ה השיב להם, דמשום כך, אעשה אותם ישראלים אמיתיים, תעבדון לה’ על הר סיני ויקבל התורה. (ויש להוסיף דיתכן דהיו צריכין דוקא זכות זה להיות זוכה לקבלת התורה, כי אחר קבלת התורה ירד שנאת האומות לישראל, ולא רצה הקב”ה ליתן להם את התורה, ולהבדיל אותם מן העמים להיות לו ית’, אם אח”כ יהיו יהיו מתדמים לעכו”ם מחמת שנאת האומות שיתהוה ע”י קבלת התוקה, וא”כ רק אחר שעמדו הנסיון זה, לא להתדמות לעכו”ם אף אם עי”ז יתמעט שנאתם, נתן להם את התורה ודו”ק.)

ועי’ מכתבים ומאמרים להגר”א שך זצ”ל ח”א עמוד כ’ ועמוד ז’ ודוק.

יום ב’ דפסח

 

בנוסח ההגדה “השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל, השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין”, ויש להעיד על כפל הלשון.

וי”ל ע”פ מש”כ הבית הלוי (פר’ ויצא) דיש ב’ צדדים להגלות – א’ מצד “ויצא” וא’ מצד “וילך”, ר”ל דמפני חטאנו גלינו מארצינו כי א”י אינה סובלת עוברי עבירה, ומצד זה הגלות הוא מה שאין ראויים להיות בא”י, ויש עוד צד משום שחייבים גלות להשתעבדם בין האומות עיי”ש.

ולפי”ז י”ל שזה כוונת כפל הלשון כאן. השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל, ר”ל השתא א”א לנו להיות בא”י כי אינו סובלת עוברי רצונו ית’ (ה”ויצא” שבגלות) ואנו תפלה שלשנה הבאה נהיהי בארעא דישראל. ואח”כ אומרים השתא הכא לשנה הבאה בני חורין כלומר, עכשיו תריכין להיות משעובדים בגלות (ה”וישלח” שבגלות), אבל לשנה הבאה בני חורין. וא”ש.

FULL COURSES

Get the Flash Player to see the slideshow.

OUR “ASK THE RABBI” WEBSITE

OUR “ASK THE RABBI” WEBSITE

ZEMANEI TEFILAH

ZEMANEI TEFILAH

SHABBOS SHIURIM 5774

SHABBOS SHIURIM 5774