?וישלח – מה רצה שרו של עשו

?וישלח – מה רצה שרו של עשו

Sunday, December 18th, '11

וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וגו’

א) יש להבין, למה רצה יעקב לידע את שם המלאך, ומה איכפת ליה בידיעה זו.

ב) וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי, וצ”ב למה לא רצה המלאך להודיע לו את שמו. ופירש”י בשם המדרש אין לנו שם קבוע משתנין שמותינו לפי מצות עבודת השליחות שאנו משתלח, צ”ב דוכי לא ידע יעקב ששם המלאך משתנה משליחות לשליחות.

ג) גם יש להבין דאיך יתכן דבר זה שיעקב אבינו ינצח מלאך בהאבקו עמו. ואף שיאע”ה הי’ גבור נורא כמבואר בקרא, מ”מ ראינו כי מלאך אחת יכול חרוב עיר שלם, ופרט מלאך זו שהיא שרו של עשו הוא השטן הוא מלאך המות אם רצה להרוג יעקב איך יכול יעקב לעכבו. ופשוט שלא רצה המלאך להרוג יעקב אלא להתאבק עמו, וצ”ב כל הענין מה רצה המלאך בהתאבקות זו.

ונבא אל הביאור בהקדם מש”כ המפרשים גבי חטא אדה”ר, דטרם אכילתו מעה”ד הי’ יצה”ר חוץ ממנו, והאדם בעצמו לא הי’ רצון אלא לעשות רצון קונו כמו השמים וכל צבאם, והנחש הטיל בו זוהמא ר”ל שהטוב והרע נעשו מעורבים בתוכו, והגופו של אדם שוב הי’ לו רצונות עצמיים, ומאז והלאה האדם הי’ צריך לבחור בין רצונותו הטובים ורצונותיו הרעים, וזה פי’ עץ “הדעת טו”ר” שדעת פי’ רצון וחשק. עי’ רמב”ן ברא’ (ב:ט) ונפה”ח בשם האריז”ל (א:ו) ועוד. וכ’ הנפה”ח (שם) דעכשיו אחר חטא עץ הדעת היצר המפתה את האדם הוא בתוך האדם עצמו, ומתדמה להאדם שהוא עצמו הוא הרוצה ונמשך לעשות העון ולא שאחר חוץ ממנו מפתהו, עיי”ש, והיינו שאין היצה”ר חלק מעצם האדם אלא הוא כמו סם המות בתוך האדם שמטיל בו רצונות ומפתהו לחשוב שהרצונות הם עצם רצונותיו במקום שבאמת הם באים מהסם אשר בתוכו. היצה”ר מפתה את האדם לחשוב שהוא האדם ורצונותיו הם רצונות האדם אבל באמת אין רצון היצר רצון האדם כלל, ורק נראה ומרגיש כן מחמת סם המות של פרי עץ הדעת. ואיתא בספה”ק שהאבות הקדושים לאט לאט תיקן מה היו יכולים לתקן מחטא אדה”ר לסלק את זוהמת הנחש (אבל לא תיקנו לגמרי) ומאברהם נולד ישמעאל שהי’ פסולת מהזהומא, ומיצחק יצא עשו שהי’ גם פסולת, עד שנולד יעקב שהי’ מטתו שלימה. ולפי”ז יש לומר שזה מה שרצה שר של עשו בהאבקו עם יעקב אבינו, שהרי לשון אבק אינו מופיע בתנ”ך זולת בפרשה זו, אבל בלשון חז”ל מופיע לשון זה זמנין סגיין, ופירושו דביקות והתקשרות, כגון הך דע”ז (דף י”ד ע”ב) אלא מיבק הוא דאביק בעבודת כוכבים וסבר כי היכי דההוא גברא אביק ביה כולי עלמא נמי אביקו, ולכן י”ל שזה מה שרצה שרו של עשו – כיון שהי’ פסולת האחרון של האבות ויעקב הי’ העיקר האחרון עד שמטתו שלימה, רצה בזה שרו של עשו להתקשר ולהתאבק עם יעקב עוד להחזיר בו את הפסולת שכבר נתברר, והי’ כוונתו בהתקשרותו זה לפתות את יעקב לחשוב שהוא חלק ממנו – כדרכו של היצר שמפתה את האדם לחשוב שהוא הוא, ורצונו רצון האדם. וזה עינן התאבקות זו שרצה שרו של עשו לההחזיר בו הפסולת שכבר נתברר ע”י מה שהוא מקשר את עצמו עם יעקב אבינו עד שיעקב יחשוב שהוא חלק ממנו. ובו בזמן שהמלאך הי’ משתדל להתקשר עם יעקב, יעקב הי’ משתדל לדחות המלאך ממנו כלומר אין אתה חלק ממני, צא ממני! והנה זה יהיה הענין מה דאיתא במדרש פרקי רבי אליעזר (פרק ל”ו) דשמו של השר של עשו הי’ “ישראל” כי שליחותו בזה הי’ לפתות את יעקב בזה להראות את עצמו כאילו גם הוא ישראל, ולא דבר מבחוץ, וזה הטעם שיעקב, אחר שהתגבר על המלאך ועמד בנסיון והכיר שאין זוהמת הנחש חלק ממנו, רצה שהמלאך יגיד את שמו, שהי’ שמו ישראל, כי רצה יעקב לדעת שבהאבקו עם המלאך הזה נצח לגמרי את זוהמת הנחש ולעולם לא יתנסה עוד לחשוב שרצון היצר הרע הוא רצונותיו, אבל המלאך לא הודה לזה ואמר ששמו משתנה משליחות לשליחות, כלומר, שלא נצח יעקב אלא נצחון זמני, ולא נצח אלא המלאך ששמו “ישראל” שלא יבא עליו לפתותו עוד, אבל יבואו עוד נסיונות ופיתויים אחרים באופנים שונים ויתלבש שרו של עשו אז בשמות אחרים (עד יבא ביאת גואל, שאז תשועתו של יעקב יהיה לנצח בב”א).

(c) copyright ’11 Rabbi Yaakov Shapiro

Click here for a downloadable .pdf

FULL COURSES

Get the Flash Player to see the slideshow.

OUR “ASK THE RABBI” WEBSITE

OUR “ASK THE RABBI” WEBSITE

ZEMANEI TEFILAH

ZEMANEI TEFILAH

SHABBOS SHIURIM 5774

SHABBOS SHIURIM 5774